← All source sheets

On Techelet

1 מנחות 38א

/מתני /. ' התכלת אינה מעכבת את הלבן , והלבן אינו מעכב את התכלת . תפלה של יד אינה מעכבת את של ר אש , ושל ראש אינה מעכבת את של יד . " רש התכלת אינה מעכבת את הלבן- ואף על גב דמצוה לתת תכלת ב ' חוטין בציצית כדמפרש לקמן אפ " ה אין זה מעכב את זה ואי עביד ארבעתן תכלת או ארבעתן לבן יצא .

2 Tosafot, מנחות 38א

התכלת אינה מעכב ת את הלבן - מצוה לתת ב ' חוטין תכלת וב ' חוטין לבן בציצית ומשמע לכאורה דאין זה מעכב את זה שאם הטיל שני חוטין מן האחד יצא כי הנך דקתני תפלה של יד אינה מעכבת את של ראש כו ' אבל בקונטרס פירש אי עבד ארבעתן תכלת או ארבעתן לבן יצא וכן אנו נוהגין ובגמרא מוכיח כן "או ... ת ומנלן דבעינן ב ' חוטין לבן וב ' חוטין דתכלת דילמא אגדילים קפיד קרא אפילו חד מהאי וג ' מהאי ויש לומר כיון דתרי מיני בעי רחמנא סברא הוא שיהיו שוין ועוד פתיל תכלת כתיב ופתיל משמע תרי כדדרשינן פרק בא לו )

3 יומא יומא 72

.( וקיצץ פתילים פתיל שנים פתילים ד ' ולבן נמי לא פחות מתרי דקדיש טפי כדאמרינן בגמרא דמתחיל בלבן ומסיים בלבן דמעלין בקודש ולא מורידין ומיהו טעם זה דפתיל לא יתכן דבפרק בא לו משמע וקיצץ דמקצץ אחד לשנים והכא על כרחין לא משמע תרי כדמוכח בספרי בפרשת ] שלח [ לך ובפרשת כי תצא ועשו להם ציצית שומע אני חוט אחד בפני ע צמו ת " ל גדילים כמה גדילים נעשין אין ] גדיל [ פחות משלשה חוטין כדברי בית הילל משמע דמפתיל לא הוה שמעינן אלא חד ועוד דאי פתיל משמע תרי והכנף מין כנף לכל הפחות חד א " כ בלא גדילים נמי תיפוק ליה תלתא וצריך לומר שחולק על " הש ס שלנו דמשמע דחד מתכלת מהני ומה שאנו כופל ים הד לח ' ' סמכינן אהא דאמרינן לקמן ) דף מב .( רב אחא בר יעקב רמי ד ' ועייף להו מיעף ומעייל להו בגלימא ואביק להו כו ' עד מר בריה דרבנא עביד כי דידן ופירש בקונטרס דלא אביק להו ועוד תניא בספרי ב " ש אומרים ד ' של צמר וד ' של תכלת ואם תאמר היא גופה מנלן שצריך לכופלן ו אי הוה מפרשינן עשה גדיל ופותליהו מתוכו היינו שצריך לפותלו כעין פתילה שהיא כפולה ניחא אבל בקונט ' לא פירש כן ושם אפרש .

4 Tosafot, מנחות 39ב

ופותליהו מתוכו – ' פי בקונט ' שחוט של כרך מן המניין ובל " א פי ' שיהא הפתיל דהיינו הענף משולשל למטה ויוצא מן הג דיל ותי מה דהא נפקא לן מציצית לקמן מב ) .( ובמתנ ' ' פי בע " א שכפלו כעין פ תילה והיינו עייף להו מיעף דלקמן שם ) (. ספר הערוך ערך תכלת ...ד ק" בפ ברכות בין תכלת בין נא ת ' גמ ב ןב לל תכלת שבה ללבן ' פי הבש שיש ' ו בה חוטין של צמ ' בו בן ל ר חו של טין צב ה מר צ ועין בתכלת ואחד ןת או מ שני ם הוא שכורך ' הז על ואין ניכר אלא ... ם יו ב

5 מנחות 41ב

: ר"ת כמה חוטין הוא נותן "ב ? ש אומרים ', ד : " וב ה אומרים .. .'ג : " רש ארבעה- חוטין נתן בחור הטלית וכופלן לשמנה .

6 Tosafot, מנחות 41ב

בית ש מאי אומרים ארבע - טעמא דבית שמאי ניחא כדדרשינן לעיל ) דף לט :( גדיל שנים גדילים ד ' אבל טעמא דבית הלל קשה דדוחק לומר דלית להו אלא גדילים שנים ופתיל תכלת הרי תלתא ושמע מינה הא דדרשינן גדילים 1 ד" בס ' ד היינו בכפילה ואלבן קאי והשתא סברי ב " ש דהוא הדין תכלת דפתיל לאו דוק א וסברא הוא להשוותם והיינו ד ' חוטין בלא כפילה ובית הלל סברי דפתיל דווקא והא דביומא ) דף עב .( דריש מפתיל התם ) הוה ראשונים ( דכתיב ברישא ) תרי ( מהדר דמיירי בכפול " ור ת פי ' דמגדיל נפקא להו לבית הלל דעבות מתורגם עובד גדילו ונראה לפי ' זה דבית הלל דרשי גדילים הרי שש ה וכשנכפלו י " ב ויתכן יותר דלא דריש גדילים וכן משמע בספרי ועשו להם שומע אני יעשה אותן אחד בפני עצמו תלמוד לומר גדילים מכמה גדיל אחד נעשית אין פחות משלשה דברי ב " ה ב " ש אומרים ד ' של תכלת ד ' של צמר ) אכן ( כי דייקת בה משמע דב " ה דרשי גדילים ואכל גדיל קיימי והשתא ה ויא דומיא דבית שמאי דאיירי בתכלת ובלבן ומיהו בספרי איכא דאמרי שנים של לבן ואחד של תכלת " וע ] ע תוס '

7 מנחות 42א

מר בריה דרבינא עביד כדידן . " רש כדידן- מכניס ד ' חוטין ואחר כך כופלן לשמו . נה רמב " ם הלכות ציצית פרק א הלכה ו כיצד ב עושין את הציצית , מתחיל מזוית של טלית שהיא סוף הארוג ומרחיק ממנה לא יותר על שלש אצבעות למעלה ולא פחות מקשר גודל ומכניס שם ג ארבעה חוטין וכופלן באמצע , נמצאו שמונה חוטים משולשין ד תלויין מן הקרן , ואורך החוטים השמונה אין פחות מארבע אצבעות , ואם היו יותר על כן אפילו אמה או שתים כשרין , וכל האצבעות בגודל , ויהיה אחד משמנה החוטים חוט תכלת והשבעה לבנים . /+ השגת הראב / ד" ויהיה אחד משמונה החוטין חוט תכלת והשבעה לבנים . כתב הראב ד " /א"א/ ל "ז טעות הוא זה אלא השנים של תכלת והששה לבני ם עכ "ל +. " שו ת הרמב " ם סימן רפו )לחכמי לוניל (. שאלה בהלכות ציצית פרק ראשון +ו"ה+ כתוב כיצד עושין הציצית מתחיל מזוית של טלית וכו ' עד ויהיה אחד מח ' חוטין חוט תכלת והשבעה לבן . לא ידענו מה הוא +כלשון השגת הראב " ד שם ה , ז" ועי ' במבוא+ והיאך איפשר אלא השנים תכלת והששה לבן . ולוקח חוטי התכלת וכורך בו שתים כריכות . יורנו מורנו ורבינו למה יותר בתכלת מלבן והלבן שהוא מין כנף וממנו מתחיל ובו מסיים ובכריכתו איך נמעט ... תשובה+' עי " מש כ הרחיד " א בברכי יוסף או " ח סי "י ' א סק " א בביאור התשובה+ יש לו לטוות חוט אחד מקצתו תכלת ומקצת ו לבן ויש לו להכניס + ויש לו לתפוס כל חוט וחוט בפני עצמו )א"ח+( כל חוט וחוט בפני עצמו וכופלו ושוזרו עד שיהיו שבעה חוטין לבן ואחד תכלת שנאמר פתיל אחד ולא שנים +דרשה כזו לא נמצאה לפנינו ואולי מקורה במדרשים שנאבדו , ' עי גוטמן בהצופה לחכמת ישראל שנה ו ' ' עמ ג " רע והלאה , ועי '

8 יומא יומא 70

" ב א ' פתיל פתילים הרי כאן ד '+. ולפי שהמצוה של תכלת שיהא הפתיל כולו תכלת לא נעשה מן הלבן אלא כריכה אחת בלבד סמוכה על הכנף +יבמות ד 'ב ' + מין כנף ושאר החוליה עם החוליות כולן בתכלת חוץ מכריכה אחרונה שהיא בלבן הואיל והתחיל בו +" עפ י גמ '

9 מנחות מנחות 30

" ט א+. וכן כתב רבינו שמואל בן חפני הכהן ז " ל בספר שחבר +' ה ציצית לר ' שמואל בר חפני הם חלק מספרו הגדול ספר המצוות , קטעים מה ' ציצית אלו נדפסו ע " י הרכבי בחדשים גם ישנים ח " ג עמ "ל ' א וע " י ישראלסון בהקדם אלף תשע מאות ותשע וע " י הרצוג שנה אלף תשע מאות וארבע עשרה ע " י ' ז ועי ' רמש " ש ארב ' ליט "ק ' ע ' ח לא " ן קטע נוסף מהלכות ציצית לרב שמואל בן חפני מצאתי בווסטמינסטר קולג ' בקמברידג ' תלמודיקה ב ' שלשה דפים מפרק רביעי ופרק חמישי ושם אף מזכיר את ספר המצוות שלו , " בכ י אחר נזכר כתאב אלציצית ואפשר שנתכוון לספר זה+. בלשון ערבי … ביאו ר הגר " א אורח חיים סימן יב ולר " ת כו '. תוס ' " הנ ל כפי ' דאי איגרדום תכלת כו ' אפי ' נשאר כדי עניבה וכשיטתם דנותן ד ' חוטין תכלת וד ' לבן וע ש " ל" ח א "ד ' ה התכלת כו ומ ' " א ב ' " בד ה בש " א ארבע טעמא כו " וכ ' ד רש " וע י" ש בד " ה מתיבי טלית אין כו " וכ ' ה בספרי ' פ תצא מכמה גדיל כ ' ו ובש " א ד ' של תכלת וד ' של צמר כו ' והלכה כב " ש וכ " פ בגמ ' שם כב "ש אבל דעת הראב ד " ששני חוטין בלבד של תכלת וששה של לבן והרמב " ם כ ' דחוט א ' לבד של תכלת וז ' של לבן . וטעמם ממ " ש בספרי ועשו להם ציצית שומע אני יעשה אותן אחד בפ " ע ת " ל גדיל מכמה גדיל אין פחות משלשה דברי " ב ה ובש " א כו ' " כנ ל והביאו תוס ' ל ד " הנ " ה בש " א כו ' מדקאמר שומע אני כו ' משמע דפתיל תכלת הוא אחד לבד וגדיל לא כתיב אלא בלבן ומפרש הראב " ד חוט שלם והרמב " ם מפרש חוט א ' ממש וע ' בתוס "ל ' ח א ' " סד ה הנ " ל התכלת כדמוכח בספרי פ ' שלח ופ ' כי תצא כו " וע ' ש סד " ה בש " א הנ " ל ול כך דחקו תוס ' במניין תכלת כו . ' ועוד דחקו בתוס ' במניין ח ' חוטים דגמרא לא קאמר אלא ד ' גדיל גדילים כו ' ומפרשים ופתליהו מתוכו היינו שיכפלם ע " ש בד " ה הנ . ל" אבל בספרי עוד צ " ע דבה " א שלש ובש " א שמנה והא לא פליגי אלא בג ' וד ' אבל הענין כך הוא דודאי פתיל משמע אחת וכן צי צית דלבן נמי משמע אחת אבל לעולם שניהם שוין וב " ה מפרש גדיל ג ' חוטין וה " ה ללבן ג ' ובש " א גדילים הוא ארבעה כמ " ש בגמ ' גדיל גדילים דב " ש סובר דגדיל משמע שני ' דלא כב " ה דמפרש ג ' ולא דרשי לשון רבים ג ה " וה כ " בתכלת ומ " ש בגמ ' ד ' שלשה הכל במין א ' בלבד תכלת או לבן וכן מו כח כל הסוגיא " ומ . ש תוס ' בסד " ה בש " א הנ ל " ומיהו בספרי איכא דאמרי כו . ' ליתא בספרי אלא שלמדו מתחלת ספרי ועשו להם כו " כנ ' ל וכמ " ש בסד " ה התכלת ואפשר דמפרשי שדברי ב " ה דאמרי ' ג ' היינו ג ' בלבן וא ' בתכלת ול " פ ב " ש וב " ה אלא בתכלת אבל ליתא דבגמ ' מוכח דבמנין הציצית קמפלג :י 2 ד" בס ]רבינו [ בחיי במדבר פרק טו וכתב הרמב ) ל " ן ז " נלע " ד שזה טעות סופר וצריך לומר הרמב ( ם" במנין חוטין שהם שמונה שהשבעה לבנים ל "ר , שאינן צבועין , והשמיני תכלת משום שנאמר : " פתיל תכלת ". משמע חד . וזה התכלת הוא חוט של צמר צבוע בדם חלזון שהוא דג שדומה עינו לעין הים ודמו שחור כדיו . ובים המלח הוא מצוי , ושורין אותו צמר תחלה בסיד ואחר כך מכבסין אותו עד שיהיה נקי , ומטילין ביורה רותחת הדם ההוא והצמר עם סמנין כמו אהל וצריף כדרך שעושין הצבעין כדי שיקלוט הצמר את העין . ויש אומרים שהשנים חוטים של תכלת והששי לבן . עשיית ציצית ע ם תכלת

10 מנחות 39א

ואמר רבה , שמע מינה : קשר עליון דאורייתא ... יתיב רבה וקאמר משמיה דרב : חוט של כרך עולה מן המנין , אמר ליה רב יוסף : שמואל אמרה ולא רב . איתמר נמי : אמר רבה בר בר חנה , סח לי רבי יאשיה דמן אושא : חוט של כרך עולה לה מן המנין .. . רב חייא בריה דרב נתן מתני הכי , אמר רב הונא אמר רב ששת אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב : תכלת שכרך רובה - כשרה , ואפילו לא כרך בה אלא חוליא אחת - כשרה , ונויי תכלת - שליש גדיל ושני שלישי ענף . וכמה שיעור חוליא ? תניא , רבי אומר : כדי שיכרוך וישנה וישלש . תאנא : הפוחת ל א יפחות משבע , והמוסיף לא יוסיף על שלש עשרה ; הפוחת לא יפחות משבע - כנגד שבעה רקיעים , והמוסיף לא יוסיף על שלש עשרה - כנגד שבעה רקיעין וששה אוירין שביניהם . תנא : כשהוא מתחיל - מתחיל בלבן , הכנף - מין כנף ; וכשהוא מסיים - מסיים בלבן , מעלין בקודש ולא מורידין . " רש קשר עליון- היינו נמי ההוא קשר למטה הלכה למשה מסיני כלומר קשר אחד בציצית מיהא דאורייתא ולהכי נקט עליון משום דאי לא עביד אלא חד קשר בסופו עביד ליה שמקיים את הגדיל כולו .

11 Tosafot, מנחות 39א

קשר העליון - בקונטרס פירש ש ני פירושים אחד אחר הגדיל ונקרא עליון כמו )

12 נדה נדה 13

.( למעלה מן העטרה וזה אינו מוכח אלא דמיהא בעינן קשר " ול א פירש סמוך לכנף אבל קשר שאחר הגדיל כיון שרחוק מן הטלית משום ההוא לא הוי כלאים " רש

13 מנחות מנחות 39א

א ( " הכנף , " מין כנף , שיהא סמוך לכנף מינה . ואחר כך " פתיל תכלת ". ומסיים בלבן משום דמעלין בקדש ולא מורידין , וכיון שהקדימו הכתוב למין כנף שמע מינה חשוב הוא ואם היה מסיים בתכלת מוריד הוא . ולפי שהמצוה של תכלת שיהיה הפתיל כל ו תכלת לא נעשה מהלבן אלא כריכה אחת בלבד סמוכה לכנף מין כנף , ושאר החוליא עם החוליות כלן בתכלת , חוץ מכריכה אחרונה שהיא בלבן הואיל והתחיל בו , וכן כתבו הגאונים ז " ל בחבוריהם ובתשובות שאלות שלהן . " שו ת הרמב " ם סימן קלח התשובה אלו הכריכות לא עשינון מעולם ולא נעשה אותן ולא נאמין בהן +ואין אנו סוברים כך 'ק , + אלא אנו סומכין על מה שאמר התלמוד והוא , שנכרוך שלש כריכות +' ה ציצית פ " א ה ז"+ ונעשה הכריכה השלישית קשירה ויהיה הכל לחוליא אחת ונרחיק קצת ונכרוך שלש בקשירה ונרחיק קצת ונכרוך כך ,עד שנעשה שבע חוליות +' עי ג " תה בתמים דעים סי , ט"ל ' חידושי הרמב " ם ק ' דף נ ד א " '+ כל חוליא שלש כריכות , ויהיה בין כל חוליא וחוליא מרחק קטן .. . 7 כל התמונות הן מאת מכון פתיל התכלת ד" בס רמב " ם הלכות ציצית פרק א הלכה ו /+השגת הראב / ד" ויהיה אחד משמונה החוטין חוט תכלת והשבעה לבנים . כתב הראב /א"א/ ל " ד ז " טעות הוא זה אלא השנים של תכלת והששה לבנים עכ "ל +. הלכה ז /+השגת הראב / ד" ולוקח חוט אחד מן הלבן וכו ' עד בארבע הכנפות . כתב הראב /א"א/ ל " ד ז " זה הסדר אין לו שרש ולא ענף ולמה יותר בתכלת מבלבן שהוא מין כנף וממנו מתחיל ובו מסיים ובכריכותיו הוא ממעט אין זה כי אם שגיון גדול , והגאון רב נטרונאי ז " ל סיד ר אותו יפה סידור נאה מאד על דרך שאמרה ההלכה , וכמה שיעור חוליא כדי שיכרוך וישנה וישלש אתכלת קאי , ותנא דתנא הפוחת לא יפחות משבעה על הכריכות קאי שהן שלש מן התכלת וארבע מן הלבן מפני שמתחיל בלבן ומסיים בלבן , קושר תחלה סמוך לכנף קשר אחד בחוט לבן ובחוט של תכלת וה וא שנקרא קשר העליון ואחר כך כורך שני חוטין אחד של לבן ואחד של תכלת עד שש כריכות והשביעית לבן לבדו וזהו שבע שאמרנו והן חוליא אחת ואלו הכריכות כולן על ששה החוטין המשלשלים והמשולשלים בכנף ובענין זה עושה ה ' קשרים ובין כל קשר וקשר חוליא של שבע כריכות כאשר אמרנו , ונהגו לעשות חוליא אחת בשני קשרים סמוך לכנף ושתי חוליות בסוף הגדיל עם שלשה קשרים ובאמצע כורך בלא דקדוק בין מכונס בין מפוזר בתכלת ולבן עכ "ל +. ספר החינוך מצוה שפו כיצד עושין הציצית , מעבירין ארבעה חוטין בכנף הבגד , שהן שמונה ראשי חוטין כשהן תלויין בכ נף , ואין תולה אותן סמוך ממש לשפת הבגד ולא רחוק , אלא סמוך כשיעור גודל מראשו עד הפרק ראשון , כדאמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן בגמרא ] שם מ " ב ע "א[, וצריך להרחיק כמלוא קשר גודל . ועושה אחד מהן גדול כדי שיכרוך בו האחרים , וקושרן בחמשה מקומות קשר כפול , ובין קשר וקשר עוש ה שלש חוליות ובאמצעות הקשר האחרון עושה ארבע חוליות , שנמצאו בין כולן י " ג חוליות . ועושה החוטין ארוכים בכדי שיספיקו שיהיה בהן שני חלקים ענף , כלומר בלא קשרים וחוליות , מלבד הקשרים והחוליות , זהו עיקר מצותו לכתחילה . אבל דיעבד אפילו בחוליה אחת יצא . וכן בדיעבד אם נ תמעטו חוטי הציצית אפילו לא נשאר בהן אלא כדי עניבה כשר , אבל נפסק אפילו חוט אחד מהן מעיקרו פסול . 8 כל התמונות הן מאת מכון פתיל התכלת

● The Workshop · weekly

Everything I build, in one email a week.

Torah tools, daf games and AI experiments, with the story behind each one. Sign up and this week’s issue arrives within the hour.