א ( " הכנף , " מין כנף , שיהא סמוך לכנף מינה . ואחר כך " פתיל תכלת ". ומסיים בלבן משום דמעלין בקדש ולא מורידין , וכיון שהקדימו הכתוב למין כנף שמע מינה חשוב הוא ואם היה מסיים בתכלת מוריד הוא . ולפי שהמצוה של תכלת שיהיה הפתיל כל ו תכלת לא נעשה מהלבן אלא כריכה אחת בלבד סמוכה לכנף מין כנף , ושאר החוליא עם החוליות כלן בתכלת , חוץ מכריכה אחרונה שהיא בלבן הואיל והתחיל בו , וכן כתבו הגאונים ז " ל בחבוריהם ובתשובות שאלות שלהן . " שו ת הרמב " ם סימן קלח התשובה אלו הכריכות לא עשינון מעולם ולא נעשה אותן ולא נאמין בהן +ואין אנו סוברים כך 'ק , + אלא אנו סומכין על מה שאמר התלמוד והוא , שנכרוך שלש כריכות +' ה ציצית פ " א ה ז"+ ונעשה הכריכה השלישית קשירה ויהיה הכל לחוליא אחת ונרחיק קצת ונכרוך שלש בקשירה ונרחיק קצת ונכרוך כך ,עד שנעשה שבע חוליות +' עי ג " תה בתמים דעים סי , ט"ל ' חידושי הרמב " ם ק ' דף נ ד א " '+ כל חוליא שלש כריכות , ויהיה בין כל חוליא וחוליא מרחק קטן .. . 7 כל התמונות הן מאת מכון פתיל התכלת ד" בס רמב " ם הלכות ציצית פרק א הלכה ו /+השגת הראב / ד" ויהיה אחד משמונה החוטין חוט תכלת והשבעה לבנים . כתב הראב /א"א/ ל " ד ז " טעות הוא זה אלא השנים של תכלת והששה לבנים עכ "ל +. הלכה ז /+השגת הראב / ד" ולוקח חוט אחד מן הלבן וכו ' עד בארבע הכנפות . כתב הראב /א"א/ ל " ד ז " זה הסדר אין לו שרש ולא ענף ולמה יותר בתכלת מבלבן שהוא מין כנף וממנו מתחיל ובו מסיים ובכריכותיו הוא ממעט אין זה כי אם שגיון גדול , והגאון רב נטרונאי ז " ל סיד ר אותו יפה סידור נאה מאד על דרך שאמרה ההלכה , וכמה שיעור חוליא כדי שיכרוך וישנה וישלש אתכלת קאי , ותנא דתנא הפוחת לא יפחות משבעה על הכריכות קאי שהן שלש מן התכלת וארבע מן הלבן מפני שמתחיל בלבן ומסיים בלבן , קושר תחלה סמוך לכנף קשר אחד בחוט לבן ובחוט של תכלת וה וא שנקרא קשר העליון ואחר כך כורך שני חוטין אחד של לבן ואחד של תכלת עד שש כריכות והשביעית לבן לבדו וזהו שבע שאמרנו והן חוליא אחת ואלו הכריכות כולן על ששה החוטין המשלשלים והמשולשלים בכנף ובענין זה עושה ה ' קשרים ובין כל קשר וקשר חוליא של שבע כריכות כאשר אמרנו , ונהגו לעשות חוליא אחת בשני קשרים סמוך לכנף ושתי חוליות בסוף הגדיל עם שלשה קשרים ובאמצע כורך בלא דקדוק בין מכונס בין מפוזר בתכלת ולבן עכ "ל +. ספר החינוך מצוה שפו כיצד עושין הציצית , מעבירין ארבעה חוטין בכנף הבגד , שהן שמונה ראשי חוטין כשהן תלויין בכ נף , ואין תולה אותן סמוך ממש לשפת הבגד ולא רחוק , אלא סמוך כשיעור גודל מראשו עד הפרק ראשון , כדאמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן בגמרא ] שם מ " ב ע "א[, וצריך להרחיק כמלוא קשר גודל . ועושה אחד מהן גדול כדי שיכרוך בו האחרים , וקושרן בחמשה מקומות קשר כפול , ובין קשר וקשר עוש ה שלש חוליות ובאמצעות הקשר האחרון עושה ארבע חוליות , שנמצאו בין כולן י " ג חוליות . ועושה החוטין ארוכים בכדי שיספיקו שיהיה בהן שני חלקים ענף , כלומר בלא קשרים וחוליות , מלבד הקשרים והחוליות , זהו עיקר מצותו לכתחילה . אבל דיעבד אפילו בחוליה אחת יצא . וכן בדיעבד אם נ תמעטו חוטי הציצית אפילו לא נשאר בהן אלא כדי עניבה כשר , אבל נפסק אפילו חוט אחד מהן מעיקרו פסול . 8 כל התמונות הן מאת מכון פתיל התכלת