מתני' .אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן ,מפני תיקון העולם ;ואין מבריח ין את השבויין ,מפני תיקון העולם ;רשב"ג אומר :מפני תקנת השבויין גמ' .איבעיא להו :האי מפני תיקון העולם משום דוחקא דצבורא הוא ,או דילמא משום דלא לגרבו ולייתו טפי ?ת"ש :דלוי בר דרגא פרקא לברתיה בתליסר אלפי דינרי זהב .אמר אביי :ומאן לימא לן דברצון חכמים ד עב ?דילמא שלא ברצון חכמים עבד תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נח עמוד א ת"ר :מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול שברומי ,אמרו לו :תינוק אחד יש בבית האסורים יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו :סדורות לו תלתלים .הלך ועמד על פתח בית האסורים ,אמר+ :יש עיהו מב +מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים ?ענה אותו תינוק ואמר :הלא ה 'זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו .אמר :מובטחני בו שמורה הוראה בישראל ,העבודה !שאיני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו .אמרו :לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה ,ולא היו ימים מועטין עד שהורה הוראה בישראל .ומנו ?רבי ישמעאל בן אלישע תוספות מסכת גיטין דף מה עמוד א דלא ליגרבו ולייתו והא דתניא בפ 'נערה (כתובות נב ).נשבית והיו מבקשין ממנה עד עשרה בדמיה פעם ראשון פודה שאני אשתו דהויא כגופו יותר מבתו דהכא ועל עצמו לא תיקנו שלא יתן כל אשר לו בעד נפשו ור 'יהושע בן חנניא דפרקיה לההוא תינוק בממון הרבה בהניזקין (לקמן דף נח ).לפי שהיה מופלג בחכמה אי נמי בשעת חורבן הבית לא שייך דלא ליגרבו. תוספות מסכת גיטין דף נח עמוד א כל ממון שפוסקין עליו כי איכא סכנת נפשות פודין שבויין יותר על כדי דמיהן כדאמרינן בפרק השולח (לעיל דף מד ).גבי מוכר עצמו ואת בניו לעובדי כוכבים כ"ש הכא דאיכא קטלא אי נמי משום דמופלג בחכמה היה. שולחן ערוך יורה דעה סימן רנב סעיף ד ד אין פודין השבויים (ד )יותר (ה )מכדי דמיהם ,מפני תיקון העולם ,ה ו ]שלא יהיו האויבים מוסרים עצמם עליהם לשבותם .ז ]אבל אדם יכול לפדות את עצמו בכל מה שירצה .ח ]וכן לת"ח ,או אפילו אינו ת"ח אלא שהוא תלמיד חריף ואפשר שיהיה אדם גדול ,פודים אותו בדמים מרובים. (ואם אשתו כאחר דמי או לא עיין בטור אבן העזר יס 'ע"ח ים של שלמה מסכת גיטין פרק ד סימן סו שמעתי על מהר"ם מרוטנבר"ק זכרונו לברכה ,שהיה תפוס במגדול אייגזהם כמה שנים ,והשר תבע מן הקהלות סך גדול ,והקהלות היו רוצים לפדותו ,ולא הניח ,כי אמר אין פודין השבויים יותר מכדי דמיהם ותמה אני ,מאחר שהיה תלמיד חכם מופלג ,ולא היה כמותו בדורו בתורה ובחסידות ,ושרי לפדותו בכל ממון שבעולם ,ואם מרוב ענותנותו לא רצה להחזיק עצמו כתלמיד חכם מופלג ,מכל מקום היה לו לחוש על ביטול תורה ,כאשר כתב בעצמו ,שהוא היה יושב בחושך וצלמות ,בלי תורה ואורה ,והיה מקונן שלא היו אצלו ספרי הפוסקים והתוספות ,ואיך לא היה חש לעון ביטול התורה ,מאחר שרבים צריכים לו .ובודאי דעתו היה ,שאם יפדו אותו ,אם כן יש למיחש שלא יעשו כן כל השרים לתלמיד חכם המופלג שבדור בעבור רוב הממון ,עד שלא יספיק ממון הגולה לפדותם ,ותשתכח התורה מישראל .כי גם שמע תי שהיה בדעת אותו הצורר לתפוס גם הרא"ש תלמידו ,ונודע לו ,וברח לטוליטילא ,ונצול ברחמיו וברב חסדיו ומשום הכי אמר החסיד ,מוטב שתאבד מעט חכמה היתרת מישראל ,ממה שתאבד חכמת התורה עיקר תלמוד ירושלמי מסכת תרומות פרק ח דף מו טור ב /ה"ד רבי איסי א יתציד בספסופה אמר רבי יונתן יכרך המת בסדינו אמ 'רבי שמעון בן לקיש עד דאנא קטיל ואנא מיתקטיל אנא איזיל ומשיזיב ליה בחיילא