1 Shulchan Arukh, Orach Chaim 8:9
קודם שיברך יעיין בחוטי הציצית אם הם כשרים כדי שלא יברך לבטלה:
Before making the blessing, one should check the strings of the fringes to ensure that they are fit, so that he will not be making a blessing in vain.
1 Shulchan Arukh, Orach Chaim 8:9
קודם שיברך יעיין בחוטי הציצית אם הם כשרים כדי שלא יברך לבטלה:
Before making the blessing, one should check the strings of the fringes to ensure that they are fit, so that he will not be making a blessing in vain.
ומה שכתבת, שאין לצאת בטלית מצוייצת לרשות הרבים, דלמא אינה מצוייצת כהלכתה. אמת הוא שראי תי לקצת רבותי שהיו נוהגין, כן שהיו פושטים טלית שלהם כשהיו יוצאים; ה" לר ואני אומר שחומרא שאין לה טעם היא, דלמאי איכא למיחש, דאי חיישת שמא נפסקו החוטין ולא נשאר בהן כדי הכשר ציצית, כן אם האיך ברך עליו בשעה שלובשו כי, עונש גדול הוא לברך ברכה לבטלה ת" וא, שבדק כל ' ד ציצית בשעת לבישה, כן אם יבדוק גם בשעה שיוצא בהן,ה" לר והעולם לא נהגו, כן לבדוק כל הציציות בכל שעה שמתעטף בטליתו, משום דמוקמינן להו בחזקת כשרות עד, שיודע לו שנפסלו. ועוד, דציצית אינו נפסל בקל, דתכלת אינו מעכב את הלבן והלבן אינו מעכב את התכלת... הילכך מ וקמינן להו אחזקתייהו לענין ברכה, וכן לענין לצאת... ה" לר
3 Rosh, Hilchot Ketanot, Hilchot Tzitzit
והחרד על דבר ' ה יבדוק בציצית קודם עטיפה כדי שלא יברך ברכה לבטלה.
4 Arukh HaShulchan, Orach Chaim 8:15
וברור הוא שמעיקר הדין אין חשש בזה דמקורו הוא מהרא "ש והוא כתב בלשון בס זה ' הל וף ציצת והחרד על דבר ' ה יבדוק קודם כדי שלא יברך לבטלה ל" עכ ובתשובה כלל ' ב כתב שהעולם לא נהגו לבדקו דמוקמינן אחזקה וזה ש"ע אינו אלא ממדת חסידות ולכן כתב חשש ברכה לבטלה ולאו משום דחמירה טובא... ולכן אם הצבור מתפללים לא יבדוק כלל ובדיקה זו אינו אלא כשיש לו פנאי אם ו" וק הטלית היה מונח במקום הגנוז והצניעו בציצת כשרים שאין צריך לבדוק בכל. ין ענ
כדי שלא יברך לבטלה. אע"ג דבלא"ה יש חשש שילבש בגד של ד' כנפות בלא ציצית מ"מ אוקמי ליה אחזקתו שהיה כשר רק משום חומרא דלא תשא וגו' החמירו דוקא לבודקו וע"ל סי' י"ג ס"א. וא"ל הא אין סומכין על החזקה כל שיש לפנינו לבודקו כמ"ש הש"ע בי"ד סימן א' י"ל הכא שאני דכבר בדק הטלית רק דחיישינן לקלקול ע"כ שפיר סומכין מדינא אחזקה. ועפ"ז מ"ש הטור וש"ע הטעם משום ברכה לבטלה מי שיש לו הרבה בגדים של ד' כנפות זה ע"ז א"צ לבדוק רק א' מהם כיון שברכה א' לכולם אלא דמ"מ יש לעשות כמ"ש נ"י שהוותיקין כ"ז שמתעטפים מעייני' בחוטים ומפרידי' אותה יפה ורואין אם לא נעקר חוט א' מעיקרו גם צריך לעיין באותו חלק של ציצית שהוא בתוך נקב הטלית עד הקשירה שרגיל ג"כ להתקלקל כנ"ל ועמ"ש סי' י"ג ס"ב:
6 Malbim, Aratzot HaChaim, Eretz Yehudah 8
כבר נודע אוקימתא דרבא ) גיטין (: כח לשמא לא מת חיישינן, לשמא ימות חיישינן. ופירש י" רש דשמא מת הוא נגד החזקה אבל שמא ימות לא מרעינן החזקה בהכי. וביאור הדבר כל כי אדם לו יש חזקת חיים דכמו שחי עד עתה גם כן עכשיו חי הוא, אבל אין לאדם חזקה על העתיד שלא ימות דהא בודאי ימות פעם אחת. ולכך בכל שעה חיישינן שמא ימות בזו הרגע וכיון שעברה השעה לא תו חיישינן שמא כבר מת. וממילא הוא הדין כאן, שתמיד יש להציצית חזקה שעדיין לא נפסלו, שמעמידים אותם בחזקת כשרות, אבל אין להם חזקה שלא יפסלו להבא דהא בודאי יפסלו ברבות הימים ולכך בכל שעה חיישינן שמא ברגע זו יפסלו כמו לענין מיתה. ולפי "ז ניחא. דבשלמא לענין איסור שלא ילך בלי ציצית, שאין האיסור אם רק נפסלו יש ז"ע, להם חזקת כשרות. משא "כ לענין הברכה דצריך לברך עובר לעשייתן על סמך שבשעת הלבישה אחר הברכה יהיו כשרים על, להבא אין להם חזקה, כיון שבודאי יפסלו לפעמים. לזה צריך לבדקם, ואחר הבדיקה שוב אין אנו דנים מטעם חזקה רק מצד ראות העין שראה שהם כשרים נ"כ, נכון. ל" עכ
המביא גט, והניחו זקן או חולה - נותן לה בחזקת ש הוא קיים בת. ישראל הנשואה לכהן, והלך בעלה למדינת הים אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קיים. השולח חטאתו ממדינת הים מקריבין אותה בחזקת שהוא קיים. ' גמ שם - ורמינהו: הרי זה גיטך שעה אחת קודם מיתתו - אסורה לאכול בתרומה מיד... רבא אמר שמא לא מת חיישינן, שמא ימות חיישינ. ן
שמא לא מת חיישינן — דאוקמינן אחזקה שהניחו חי וגבי כהן שהלך למדינת הים כיון שלא גירשה אינה נאסרת מת כ" אא אבל זו שנותן על גט לה מנת שיחול שעה ' א קודם למיתתו לשמא ימות מיד ודאי חיישינן דלא מרע לה לחזקה בהכי.
9 Responsa Har Tzvi, Orach Chaim 8
ולענ "ד עדיין יש לפקפק בתירוצו. דעכ "פ בשעת הברכה לנו יש חזקה דהציצית כשרים ושלמים כמו שהיו, נ" ממ כ" וא. יש אם חשש דברגעים הבאים יפסלו מה יתן ומה יוסיף לנו הבדיקה שנראה שעכשיו הם שלמים, אבל מ"מ ניחוש שמא בעוד רגע או רגעים יפסלו. ואם דמכיון שעכשיו שלמים לח אין שוש על איזה שינוי בשלמותם כ"א, בלי ראיה נמי, הרי החזקה מבררת לנו דעכשיו הם שלמים וכשרים ולמה נחוש דאע "ג דשלמים הם אתנו אחרי רגע או רגעים יפסלו, ומאי בין מ"נ ראיה בחוש על רגע זו או ידיעה ברורה מצד חזקה דעכשיו שלמים הם כמו שהיו. ולכן המחוור מה שגדולי המחברים אמרו דברכה לבטלה חמור מאד והחמירו בה יותר.
אך בכל עיקר דבריו יש לתמוה לכאורה דא " כ מה הועילו חכמים בתקנתן דאף אם יבדוק לפני הברכה, עדיין יש לחשוש שמא יפסלו הציציות לאחר הברכה דהלא זה כל עיקר החשש מעיקרא ומש " כ המלבי " ם דמשבדק אין צריך לדין חזקה דהלא רואה הוא שלא נפסלו הציציות לא הבנתי דאף דבאמת לא צריך דין חזקה בדיעבד כשרואה שלא נפסלו הציצית, אך בשעה שמברך אין לו להניח שלא יפסלו הציציות לעתיד אלא משום דין חזקה וצע.ג" ואפשר דלזמן מועט ביותר לכו " ע אי " צ לחוש להשתנות אף לולי דין חזקה דהמהי " ת לחוש לשינוי בזמן מועט ביותר ולזה מהני הבדיקה שלפני הברכה אבל לולי שבדק היינו דנים בזה דין זמן מרובה ורק משום דין חזקה היינו מחזיקים שלא נפסלו הציצית, וחזקה לא מהני להבא
11 Magen Avraham, Orach Chaim 8:11
יעיין. הרא"ש כתב דנהגו שלא לבדקן דאוקי אחזקתייהו אלא שהחרד על דבר ה' יש לו לבדוק והב"ח כ' דלא אוקמי' אחזקתי' כיון שאין החזק' בטבע ממילא אלא מכח אדם שתיקן הציצית [ורובא עדיף מחזקה] כדאמרי' ר"פ האשה בתרא [ובבכורות מסקי'] דרובא דתליא במעשה לא חשיב רוב ע"כ, ולא ידענא מאי קאמר דהתם אמרי' שמא לא בא עליה זכר ואת"ל בא עליה שמא לא נתעברה משא"כ כאן דנתקנו הציצי' כהלכתן אוקמיה אחזקתייהו כמו מקוה שהמשיכו לתוכה מ' סאה שא"צ לבודקה בכל עת שטובל בה אך נ"ל דמ"מ חייב לבודקן משום דאין סומכין על החזקה במקום דיכולים לבררו כמ"ש בי"ד סי' א ולפי טעם זה אם בתוך שיתעסק בבדיקתו לא יוכל להתפלל עם הצבור רשאי ללובשו בלא בדיק' אך נ"ל ט"א דלא מקרי חזקה דעשויה ליפסק בכל שעה וכמ"ש בי"ד סי' ר"א סי' ס"ה בשם תשובת הר"ן ומה"ט לא נהגו לבדוק החוטין שלמעלה מן הגדיל שמונחין על הבגד משום דאין עשוין ליפסק ואף על גב דכתב הב"י סי' י"ג בשם הרא"ש דלא חייש' כ"כ דאף אם יפסקו אין נפסלין מיד לשיטתיה אזיל דס"ל דלא מיפסלו עד שיפסקו כולן אבל לדידן חיישינן ועסי' י"ב ומ"מ יש לסמוך ע"ז בשעת הדחק אם יודע שהיו כל החוטין שלמים מאתמול וכ"מ בב"ח כאן, ובסי' י"ז כתב דאם בדקו כשגנזו א"צ לבדוק בשעת הברכה וכמ"ש בי"ד סי' י"ח ע"ש:
12 Shulchan Arukh, Yoreh Deah 201:65
מקוה שהוא מוחזק להיות מימיו מתמעטים ולעמוד על פחות ממ' סאה (וטבלה בו) צריכה לחזור ולטבול כל זמן שלא ידענו בודאי שבשעה שטבלה היה בו מ' סאה אבל אם לא הוחזק להיות מימיו מתמעטים כל כך שיעמדו על פחות מארבעים סאה אע"פ שפעמים שמימיו עולין ופעמים מתמעטין אינה צריכה לחזור ולטבול ומכל מקום כשר הדבר לעיין קודם טבילה אם יש בו ארבעים סאה (ועיין לקמן סעיף ע"א):
A mikveh where it is known that its water volume grows smaller and ultimately will have less than 40 se'ah- (and one has already immersed in it) they must return and immerse, any time that we do not know for sure that at the time of their immersion there was 40 se'ah. But if it is not known that the water volume grows smaller to that degree that it will ultimately have less than 40 se'ah, even if its waters sometimes rise and sometimes fall, they do not need to return and immerse. But in any case, the proper thing is to check before immersion if there are 40 se'ah in it. ...
13 Shach, Yoreh Deah 201:65, s.k. 137
כשר הדבר ' כו - שאין סומכין על החזקות במקום שאפשר להתברר, שם, וכיוצא בזה נתבאר לעיל ריש ' א ' סי בהג א" די ה" דאין סומכין לכתחלה על החזקה במקום דיכולים לבררו:
14 Shulchan Arukh, Yoreh Deah 1:1
ועבדים וכל אדם, אפילו אין מכירין אותו שמוחזק לשחוט שלא יתעלף, וגם אין יודעין בו שהוא מומחה ויודע הלכות שחיטה, מותר ליתן לו לכתחלה לשחוט, ומותר לאכול משחיטתו, שרוב הרגילין לשחוט הם בחזקת מומחין ומוחזקין. במה דברים אמורים, כשאינו לפנינו, אז מותר לאכול משחיטתו וסומכים על החזקה. אבל אם הוא לפנינו, צריך לבדקו אם הוא מומחה ויודע הלכות שחיטה, אבל אין צריך לשאלו אם נתעלף. הגה א" וי: שאין לסמוך על החזקה אלא בדיעבד, אבל לכתחלה אין לסמ על וך החזקה, במקום דיכולין לבררו ), מרדכי והגהות אשירי ואגור בשם א"ז ושאלתות פרשת בהעלותך (.
15 Shulchan Arukh, Yoreh Deah 18:13
שחט בסכין בדוק ונאבד קודם שיבדקנו אחר שחיטה ואח"כ נמצא והוא פגום שחיטתו כשרה הואיל ויצא בהיתר וזה שנמצא פגום אימור שיבר בה עצמות ולאו אדעתיה דאוקי סכין אחזקתיה:
Seif 13 If one slaughters with a knife that was checked, and checked before and the knife was lost before it was checked after the slaughter, and afterwards we find the knife and see it flawed, the slaughter is acceptable inasmuch as it performed properly. And if we find a flaw as stated that smashed a bone without knowing after the slaughter, and the knife remains with the established chazaka.
16 Taz, Yoreh Deah 18:13, s.k. 10
דוודאי בכל התורה אנו הולכין אחר החזקה " אא כ הדבר לפנינו לבדקו אז לא סמכינן אחזקה כמ " ש המרדכי ריש חולין בשם ר " י הלוי לענין רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן דבאם הוא לפנינו אין סומכין על הרוב וכן הוא כאן בסכין דכ ל שהוא לפנינו חייבים אנו לבודקו
ודעת הגאונים ז"ל דכי מכשרינן שחיטת שאינן מומחין אצלינו היינו על דעת שנבדוק אותו לאחר שחיטה כל היכא דאיתא קמן, ואי אזיל ליה נמי מכשירין שחיטתו בדיעבד, אבל היכא דאיתא לקמן לא אכלינן משחיטתו עד דנבדקיה... אבל רבינו מורי הרא "ה ז"ל נוטה לדברי קצת האחרונים ז"ל דאף לשאינן מומחין לא חיישינן כלל אפילו היכא דאיתיה קמן, דכיון דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין ודין תורה הוא ללכת אחר הרוב ואפילו לכתחלה, שוב לנו אין לחוש לכלום... וכן עיקר להלכה.
18 Arukh HaShulchan, Orach Chaim 8:14
א" וי דמדינא צריך בדיקה דכל שאפשר לברר לא מוקמינן אחזקה כמו ד" ביו בסי ' א ' לגבי רוב מצוין אצל שחיטה מומחין הן דלא סמכינן ארובא כשיש לברר כמו שכתבתי כן נ" וה שם הוא בחזקה א" מג ] סקי [ א" ואינו כן דזה לא אמרינן רק כשיש חזקת איסור כמו שם ד" ביו אבל הכא ליכא חזקת איסור ויש מי שרוצה לומר דזהו ברובא אבל בחזקה גם בלא חזקת איסור צריך לברר ] מחה [ ש" ואינו כן דלהדיא מוכח בסי ' ז" תל דגם בחזקה כן הוא [ ד" סק שם א" מג ] ויש מי שרוצה לומר דחזקת חיוב הוי כחזקת איסור ] ארה [ ח" ואין זה אלא דברי נביאות ועוד אמרו טעם משום חזקה דעשויה לפסוק בכל שעה שם א" מג ] [ וגם זה תמוה דהא חזינן דלאו הכי ואי משום שבהמשך הזמן ודאי תפסק א"כ בטלה כל לה חזקת חיים שבש "ס דהא סוף אדם למות אלא ודאי דכל זמן שאין הכרח להוציא מחזקה מוקמינן אחזקה: