← All source sheets

On Abravanel on Sefer Yonah

1 Yonah Jonah 1:1-3

וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶל־יוֹנָ֥ה בֶן־אֲמִתַּ֖י לֵאמֹֽר׃ ק֠וּם לֵ֧ךְ אֶל־נִֽינְוֵ֛ה הָעִ֥יר הַגְּדוֹלָ֖ה וּקְרָ֣א עָלֶ֑יהָ כִּֽי־עָלְתָ֥ה רָעָתָ֖ם לְפָנָֽי׃ וַיָּ֤קׇם יוֹנָה֙ לִבְרֹ֣חַ תַּרְשִׁ֔ישָׁה מִלִּפְנֵ֖י יְהֹוָ֑ה וַיֵּ֨רֶד יָפ֜וֹ וַיִּמְצָ֥א אֳנִיָּ֣ה ׀ בָּאָ֣ה תַרְשִׁ֗ישׁ וַיִּתֵּ֨ן שְׂכָרָ֜הּ וַיֵּ֤רֶד בָּהּ֙ לָב֤וֹא עִמָּהֶם֙ תַּרְשִׁ֔ישָׁה מִלִּפְנֵ֖י יְהֹוָֽה׃

The word of GOD came to Jonah son of Amittai: Go at once to Nineveh, that great city, and proclaim judgment upon it; for their wickedness has come before Me. Jonah, however, started out to flee to Tarshish from GOD’s service. He went down to Joppa and found a ship going to Tarshish. He paid the fare and went aboard to sail with the others to Tarshish, away from GOD’s service.

2 Abarbanel Abarbanel on Jonah 1:1

וכמ"ש במכילתא'(תחילת פרשת בא) וכי מלפני ה הוא בורח והלא כבר נאמר (תהלים קלט, ז) אנא אלך מרוחך)ואנא מפניך אברח וכתיב (זכריה ד, י,עיני ה' משוטטות בכל הארץ וכבר נתנו חז"ל ב' טעמים בדבר, הא' מפני שאומות העולם היו קרובים,לתשובה ושלא לחייב את ישראל ובאמת הוא טעם חלוש מאד לפי שאולי בשוב אנשי נינוה בתשובה יכלמו ישראל מעוונותיהם וישובו אל ה' וירחמם בעשותם בעצמם קל וחומר מהנכרים שלא מבני ישראל המה, והטעם הב' אמרו שחשש יונה שבשוב אנשי נינוה אל ה' ישוב ה' מחרון אפו ויסלח להם ואנשי,נינוה יאמרו יונה בדאי הוא ונביא שקר היה וג"ז איננו שוה לי לפי שאנשי נינוה האמינו ביונה ולכן עשו תשובה מעליא על פיו וידוע שאם הם על דברו ישובו בתשובה כבר האמינו בנבואתו ואם לא יאמינו בה לא ישובו בתשובה ויתקיימו דבריו בהכרח א"כ א"א בשום צד שיאמרו שהיה נביא שקר, ועוד כי מה יוסיף ומה יתן ליונה אם יאמרו אנשי נינוה נביא שקר הוא או נביא אמת הוא והוא לא היה מהם ולא מהמונם ובקוראו את הקריאה ישוב אל ארצו ומה לו ולהם עוד שבעבורו ברח מלפני ה' ועבר על נבואתו אשר לא כדת כ"ש שבפעם הא' הזאת לא אמר לו ית' ענין הקריאה מהפכת נינוה שאמר לו אחר כך לשיפחד הנביא שמא ישובו בתשובה ויאמרו נביא שקר הוא אבל אמר לו בלבד ושיאמר בנינוה כי עלתה רעתם לפניו ומה יפחדו מדבר כזה כל שכן שהנביא העובר על דברי:עצמו וכובש נבואתו חייב מיתה

Question 1: Why did Yona try to run away, and why did he think it would work? — the second question

3 Mishnah Sanhedrin Mishnah Sanhedrin 11:5

נְבִיא הַשֶּׁקֶר הַמִּתְנַבֵּא עַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע וּמַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר לוֹ, מִיתָתוֹ בִידֵי אָדָם. אֲבָל הַכּוֹבֵשׁ אֶת נְבוּאָתוֹ, וְהַמְוַתֵּר עַל דִּבְרֵי נָבִיא, וְנָבִיא שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי עַצְמוֹ, מִיתָתוֹ בִידֵי שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יח) אָנֹכִי אֶדְרשׁ מֵעִמּוֹ:

The false prophet mentioned in the Torah includes one who prophesies that which he did not hear from God and one who prophesies that which was not said to him, even if it was said to another prophet. In those cases, his execution is at the hand of man, through strangulation imposed by the court. But with regard to one who suppresses his prophecy because he does not want to share it with the public, and one who contemptuously forgoes the statement of a prophet and refuses to heed it, and a prophet who violated his own statement and failed to perform that which he was commanded to do, his death is at the hand of Heaven, as it is stated: “And it shall come to pass, that whosoever shall not hearken unto My words that he shall speak in My name, I will exact it of him” (Deuteronomy 18:19).

The severity of being koveish et nevuato (suppressing one’s prophecy)

4 Rashi Rashi, Sanhedrin 89a

שלא אמרה כגון יונה בן אמיתי — הכובש נבואתו

5 Yonah Jonah 1:4-2:1

וַֽיהֹוָ֗ה הֵטִ֤יל רֽוּחַ־גְּדוֹלָה֙ אֶל־הַיָּ֔ם וַיְהִ֥י סַֽעַר־גָּד֖וֹל בַּיָּ֑ם וְהָ֣אֳנִיָּ֔ה חִשְּׁבָ֖ה לְהִשָּׁבֵֽר׃ וַיִּֽירְא֣וּ הַמַּלָּחִ֗ים וַֽיִּזְעֲקוּ֮ אִ֣ישׁ אֶל־אֱלֹהָיו֒ וַיָּטִ֨לוּ אֶת־הַכֵּלִ֜ים אֲשֶׁ֤ר בָּֽאֳנִיָּה֙ אֶל־הַיָּ֔ם לְהָקֵ֖ל מֵֽעֲלֵיהֶ֑ם וְיוֹנָ֗ה יָרַד֙ אֶל־יַרְכְּתֵ֣י הַסְּפִינָ֔ה וַיִּשְׁכַּ֖ב וַיֵּרָדַֽם׃ וַיִּקְרַ֤ב אֵלָיו֙ רַ֣ב הַחֹבֵ֔ל וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ מַה־לְּךָ֣ נִרְדָּ֑ם ק֚וּם קְרָ֣א אֶל־אֱלֹהֶ֔יךָ אוּלַ֞י יִתְעַשֵּׁ֧ת הָאֱלֹהִ֛ים לָ֖נוּ וְלֹ֥א נֹאבֵֽד׃ וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ לְכוּ֙ וְנַפִּ֣ילָה גֽוֹרָל֔וֹת וְנֵ֣דְעָ֔ה בְּשֶׁלְּמִ֛י הָרָעָ֥ה הַזֹּ֖את לָ֑נוּ וַיַּפִּ֙לוּ֙ גּֽוֹרָל֔וֹת וַיִּפֹּ֥ל הַגּוֹרָ֖ל עַל־יוֹנָֽה׃ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו הַגִּידָה־נָּ֣א לָ֔נוּ בַּאֲשֶׁ֛ר לְמִי־הָרָעָ֥ה הַזֹּ֖את לָ֑נוּ מַה־מְּלַאכְתְּךָ֙ וּמֵאַ֣יִן תָּב֔וֹא מָ֣ה אַרְצֶ֔ךָ וְאֵֽי־מִזֶּ֥ה עַ֖ם אָֽתָּה׃ וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵיהֶ֖ם עִבְרִ֣י אָנֹ֑כִי וְאֶת־יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֲנִ֣י יָרֵ֔א אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה אֶת־הַיָּ֖ם וְאֶת־הַיַּבָּשָֽׁה׃ וַיִּֽירְא֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ יִרְאָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַיֹּאמְר֥וּ אֵלָ֖יו מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֑יתָ כִּֽי־יָדְע֣וּ הָאֲנָשִׁ֗ים כִּֽי־מִלִּפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא בֹרֵ֔חַ כִּ֥י הִגִּ֖יד לָהֶֽם׃ וַיֹּאמְר֤וּ אֵלָיו֙ מַה־נַּ֣עֲשֶׂה לָּ֔ךְ וְיִשְׁתֹּ֥ק הַיָּ֖ם מֵֽעָלֵ֑ינוּ כִּ֥י הַיָּ֖ם הוֹלֵ֥ךְ וְסֹעֵֽר׃ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם שָׂא֙וּנִי֙ וַהֲטִילֻ֣נִי אֶל־הַיָּ֔ם וְיִשְׁתֹּ֥ק הַיָּ֖ם מֵֽעֲלֵיכֶ֑ם כִּ֚י יוֹדֵ֣עַ אָ֔נִי כִּ֣י בְשֶׁלִּ֔י הַסַּ֧עַר הַגָּד֛וֹל הַזֶּ֖ה עֲלֵיכֶֽם׃ וַיַּחְתְּר֣וּ הָאֲנָשִׁ֗ים לְהָשִׁ֛יב אֶל־הַיַּבָּשָׁ֖ה וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ כִּ֣י הַיָּ֔ם הוֹלֵ֥ךְ וְסֹעֵ֖ר עֲלֵיהֶֽם׃ וַיִּקְרְא֨וּ אֶל־יְהֹוָ֜ה וַיֹּאמְר֗וּ אָנָּ֤ה יְהֹוָה֙ אַל־נָ֣א נֹאבְדָ֗ה בְּנֶ֙פֶשׁ֙ הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֔ה וְאַל־תִּתֵּ֥ן עָלֵ֖ינוּ דָּ֣ם נָקִ֑יא כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהֹוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר חָפַ֖צְתָּ עָשִֽׂיתָ׃ וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־יוֹנָ֔ה וַיְטִלֻ֖הוּ אֶל־הַיָּ֑ם וַיַּעֲמֹ֥ד הַיָּ֖ם מִזַּעְפּֽוֹ׃ וַיִּֽירְא֧וּ הָאֲנָשִׁ֛ים יִרְאָ֥ה גְדוֹלָ֖ה אֶת־יְהֹוָ֑ה וַיִּֽזְבְּחוּ־זֶ֙בַח֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַֽיִּדְּר֖וּ נְדָרִֽים׃ וַיְמַ֤ן יְהֹוָה֙ דָּ֣ג גָּד֔וֹל לִבְלֹ֖עַ אֶת־יוֹנָ֑ה וַיְהִ֤י יוֹנָה֙ בִּמְעֵ֣י הַדָּ֔ג שְׁלֹשָׁ֥ה יָמִ֖ים וּשְׁלֹשָׁ֥ה לֵילֽוֹת׃

But GOD cast a mighty wind upon the sea, and such a great tempest came upon the sea that the ship was in danger of breaking up. In their fright, the sailors cried out, each to his own god; and they flung the ship’s cargo overboard to make it lighter for them. Jonah, meanwhile, had gone down into the hold of the vessel where he lay down and fell asleep. The captain went over to him and cried out, “How can you be sleeping so soundly! Up, call upon your god! Perhaps the god will be kind to us and we will not perish.” Those aboard said to one another, “Let us cast lots and find out on whose account this misfortune has come upon us.” They cast lots and the lot fell on Jonah. They said to him, “Tell us, you who have brought this misfortune upon us, what is your business? Where have you come from? What is your country, and of what people are you?” “I am a Hebrew,” he replied. “I worship the ETERNAL, the God of Heaven, who made both sea and land.” The men were greatly terrified, and they asked him, “What have you done?” And when the men learned that he was fleeing from GOD’s service—for so he told them— they said to him, “What must we do to you to make the sea calm around us?” For the sea was growing more and more stormy. He answered, “Heave me overboard, and the sea will calm down for you; for I know that this terrible storm came upon you on my account.” Nevertheless, the men rowed hard to regain the shore, but they could not, for the sea was growing more and more stormy about them. Then they cried out to GOD: “Oh, please, ETERNAL One, do not let us perish on account of this man’s life. Do not hold us guilty of killing an innocent person! For You, O ETERNAL One, by Your will, have brought this about.” And they heaved Jonah overboard, and the sea stopped raging. The men feared GOD greatly; they offered a sacrifice to GOD and they made vows. GOD provided a huge fish to swallow Jonah; and Jonah remained in the fish’s belly three days and three nights.

6 Abarbanel Abarbanel on Jonah 1:1

השאלה הרביעית במ"ש המלחים ליונה, הגידה נא לנו באשר,'למי הרעה הזאת לנו מה מלאכתך וגו ויקשה המאמר הזה מפנים: מהם שכבר נפל הגורל על יונה וידעו כי בשלו הסער הגדול הזה! ולמה א"כ חזרו לשאול לו למי הרעה הזאת לנו? ומהם, למה שאלו מה מלאכתך ומאין תבוא ומה ארצך ואי מזה עם איך אפשר שיחייבו הסערה, גם כי- אתה, שהדברים האלה מאין תבא הוא מה ארצך? ומהם שתשובת יונה לא היתה ע"פ השאלות שהשיבם עברי אנכי ואת ה' אלקי השמים אנכי ירא ואין התשובה הזאת מספקת לכל השאלות, ומהם למה אחרי השאלות ותשובתם אמרו מה זאת עשית? כי ידעו האנשים כי מלפני ה' הוא בורח כי הגיד להם. ואם כבר הגיד להם מה צורך לשאול עליו פעם אחרת? ועוד כי לא השיב להם יונה על מה שאמרו מה זאת עשית והוצרכו המלחים לשאול לו מה נעשה לך וישתוק הים:מעלינו, ובכלל שכל הדברים האלה צריכין יישוב

Question 2: How can we understand the dialogue between Yona and the sailors? — the fourth question

7 Abarbanel Abarbanel on Jonah 1:1

)אמרו חכמים ז"ל בפרק החליל (ירושלמי סוכה פ"ה ה"א שיונה בן אמתי היה משבט אשר ושהוא היה בן האשה האלמנה שכלכלה את אליהו והוא היה המת שהחיה אליהו אבל רבי יוחנן אמר שהיה משבט זבולון כי הוא ניבא על ירבעם בן יואש כמו שכתוב בספר מלכים (ב יד, כה) כדבר ה' אלקי ישראל אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא אשר מגת החפר והמקום הזה בחלק זבולון היה כמו שכתוב משם,גתה חפר אמר רבי לוי יפה למדנו רבי יוחנן אמו היתה מאשר ואביו מזבולון,שנאמר (בראשית מט

Yona’s origin story

8 Yeshayahu Isaiah 10:5-6

ה֥וֹי אַשּׁ֖וּר שֵׁ֣בֶט אַפִּ֑י וּמַטֶּה־ה֥וּא בְיָדָ֖ם זַעְמִֽי׃ בְּג֤וֹי חָנֵף֙ אֲשַׁלְּחֶ֔נּוּ וְעַל־עַ֥ם עֶבְרָתִ֖י אֲצַוֶּ֑נּוּ לִשְׁלֹ֤ל שָׁלָל֙ וְלָבֹ֣ז בַּ֔ז (ולשימו) [וּלְשׂוּמ֥וֹ] מִרְמָ֖ס כְּחֹ֥מֶר חוּצֽוֹת׃

Ha!Assyria, rod of My anger,In whose hand, as a staff, is My fury! I send him against an ungodly nation,I charge him against a people that provokes Me,To take its spoil and to seize its bootyAnd to make it a thing trampledLike the mire of the streets.

The significance of Ninveh

9 Abarbanel Abarbanel on Jonah 1:1

ויצא לנו מזה שהוא היה ממלכות אפרים קודם שהחריב סנחריב את שומרון ואחר שהחריבו אנשי אשור את שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה שהיו מעבר לירדן וגם אחרי שגלו זבולון ונפתלי. ואין ספק שהיו כל שאר השבטים הנשארים יראים ופוחדים ממלך אשור שיבוא על שומרון ויחריבה כאשר עשה לאחיהם שכבר גלה, ולהיות הפחד הזה בלב חכמיהם של ישראל לכן נמשך בענין יונה מה שמבאר בספור הזה והוא שהשם יתברך צוה ליונה (ב) שילך אל נינוה העיר הגדולה ששם ישבו כסאות למלכי אשור והיא,ראש מלכותם והרב רבי אברהם בן עזרא פירש עיר גדולה לאלקים שהיו אנשי נינוה תמיד יראי אלקים מימים קדמונים רק עתה בימי יונה התחילו לעשות הרע בעיני השם יתברך ולולי שהיו קודם לזה אנשים צדיקים לא היה השם יתברך מצוה לנביאו להישירם, אבל זה אינו נכון ולא אמתי בעיני ופירוש עיר גדולה:לאלקים יתבאר אחר זה

10 Abarbanel Abarbanel on Jonah 1:3

והנה יונה הבין אמתת הענין הזה ולכן גמר בלבו שלא ללכת בנינוה כדי שלא ינצלו אנשי אשור מהכלייה על ידו כי איך תהיה הליכתו סבה להציל את בני אשור ולהכרית את בני ישראל ואיככה יוכל ויראה ברעה אשר ימצא את עמו על ידי האשורים 5 B. God’s needs vs. Bene Yisrael’s needs

Answers to Question 1 — A. Yona’s national concerns

11 Abarbanel Abarbanel on Jonah 1:3

ואחשוב שלזה כוונו חז"ל במה שאמרו במכילתא (ריש פרשת בא דף ו) על הפסוק (ירמיה לו, לב) ועוד נוסף עליהם דברים שהוא בספר ירמיהו אמרו ג' הם, א' תבע כבוד האב וכבוד הבן וא' תבע כבוד האב ולא כבוד הבן וא' תבע כבוד הבן ולא כבוד האב, ירמיהו)תבע כבוד האב וכבוד הבן שנאמר (איכה ג, מב נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת לפיכך נכפלה נבואתו שנאמר ועוד נוסף עליהם דברים, אליהו תבע כבוד האב ולא כבוד הבן שנאמר (מלכים א יט, י) קנא קנאתי לה' צבאות כי עברו ישראל את בריתו מה נאמר שם (שם טז) ויאמר ה' שוב לדרכך דמשק ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך ואת אלישע בן שפט.מאבל מחולה תמשח לנביא תחתך מה ת"ל תחתך אלא שאי אפשר בנבואתך יונה תבע כבוד הבן ולא תבע כבוד האב מה נאמר בו (להלן ג, א) ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר שנית נתדבר לו שלישית לא נתדבר לו, וכפי מה שביארתי תבע יונה כבוד הבן ולא כבוד האב בברחו מפני השם כדי שלא ללכת לישר את נינוה כי בחר שעצת ה' לא תקום והאשורים כרות יכרתון, וכן אמרו במדרש (מכילתא שם) א"ר יונתן לא הלך יונה אלא לאבד את עצמו בים שנאמר (להלן יב) שאוני והטילוני אל הים וכן אתה מוצא באבות ובנביאים שנתנו נפשם על ישראל כמו שאמר במשה (שמות לב, לב) ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא ובדוד מהו אומר (שמואל ב'כד, יז) ויאמר דוד אל ה' הנה אנכי חטאתי וגו תהי נא ידך בי ובבית אבי הנה המאמרים האלה כולם יעידון יגידון אמתת מה שביארתי...והענין ביונה שהוא כיוון להשחית הכנתו לנבואה כדי שיסתלק מעליו האור הנבואיי כמו שזכרתי וזהו כדי שלא ינצלו בני אשור אשר בנינוה על ידו לדעתו שמשם יצא חושב על ה' רעה יועץ בליעל על השבטים ובזה הותרה:'השאלה הב C. The mechanism ofנבואה

Answers to Question 1 — B. God’s needs vs. Bene Yisrael’s needs

12 Abarbanel Abarbanel on Jonah 1:3

'ומפני זה ברח מלפני ה כלומר שרצה להתרחק מארץ ישראל המוכנת לנבואה בחשבו שאין הנבואה שורה בחוצה לארץ ובהיותו בארץ טמאה מחוץ לארץ הקדושה לא תחול עליו נבואה ולא תצוהו ללכת אל נינוה ולא לקרוא בה את הקריאה כדי שלא יהיה הוא כלי ואמצעי בהצלת אויביו ואם הש"י ירצה להצילם...בעצמו יעשה כרצונו אבל לא באמצעות יונה ועל ידו לזה יסכים ג"כ מ"ש במכילתא שאמר יונה אלך חוצה לארץ לפי שאין שכינה נגלית שם למה לפי שהגוים קרובי תשובה הם וכדי שלא לחייב את ישראל משל לעבד שברח מרבו כהן אמר אברח לי לבית הקברות מקום שאין הרב יכול ללכת אחרי אמר לו רבו יש לי עבדים כמותך להוציאך משם, כך אמר יונה אלך לחוצה לארץ שאין שכינה שורה שם אמר לו הקב"ה יש לי שלוחים כמותך לשלוח אחריך ולהביאך משם שנאמר,ה' הטיל רוח סערה אל הים ומה טוב הטיב הראב"ע לדייק במה שלא אמר לברוח מפני ה' אלא מלפני ה' לפי שפני ה' נאמר על ידיעתו והשגחתו ואיך יברח יונה מזה ומלא כל הארץ כבודו וכמו שאמר (תהלים קלט, ז) ואנה מפניך אברח, אמנם מלפני ה' נאמר על הדבקות והשרות הנבואה וכמו שאמר (מלכים א יז, א) חי ה' אשר עמדתי לפניו, וכן נאמר בקין (בראשית ד, טז) ויצא קין מלפני ה' שסלק ממנו השגחתו ודבוקו כמו,שאמר הוא על זה ומפניך אסתר 6

Answers to Question 1 — C. The mechanism of prophecy

13 Abarbanel Abarbanel on Jonah 1:8

א:ח והמלחים לא לקחו מיד את יונה ולא הטילוהו אל הים בעבור אותם הגורלות אבל עשו עוד חקירה שלישית מפולגת כי חששו אולי נפל הגורל במקרה על יונה בכל אותם הפעמים, ולכן שאלו ממנו אחרי הגורלות הגידה נא לנו באשר למי הרעה הזאת לנו ופירוש.הפסוק הזה אצלי הוא בא' מב' פנים,האחד ששאלו ממנו אם היה לו חטא משפט מות האם היה כפי איכות החטא או כפי מעלת ממי שחטא כנגדו וזהו הגידה נא לנו באשר למי הרעה הזאת לנו רוצה לומר הגידה לנו באשר ר"ל במה היה,החטא והגידה לנו ג"כ למי חטאת שבסבתו הרעה הזאת לנו ויהיה לפי זה המלות שתים באשר ולמי שהכוונה בהם שתי השאלות ואינם במלה אחת בשלמי כמו שחשב הרד"ק, וכבר ראיתי בפירוש רש"י.נטה לפי' הזה וכתב למי חטאת שבעבורו באה הרעה הזאת לנו וביארו עוד ענין שאלתם באמרם מה מלאכתך וגו' ר"ל האם מלאכתך יש בה עון פלילי כאילו תאמר כהן לע"ז ועליה נתחייבת מיתה לפני האלקים ומאין תבא ר"ל האם באת מהורים רשעים שהקב"ה פוקד…עונותיהם עליך

Answers to Question 2

14 Abarbanel Abarbanel on Jonah 1:9

א:ט ולפי שכל אלה השאלות נכללות בידיעת איכות החטא וכנגד מי חטא לכן השיב יונה לשתיהן באומרו עברי אנכי ואת ה' אלקי השמים אנכי ירא ר"ל מה ששאלת פשעי וחטאתי אם היה כנגד הארץ או כנגד עמי שבעבור זה נתחייבתי מיתה ולמי חטאתי דעו נא וראו כי,עברי אנכי ואין הכוונה בלבד שהיה מארץ העברים אלא שהיה עבריין ועובר על מצות אלהיות מלשון,למה אתם עוברים את פי ה' (במדבר יד )מא ובזה ביאר להם איכות חטאו וכנגד, מה ששאלוהו למי חטא השיבם ואת ה' אלקי השמים אנכי ירא כלומר אין לכם לשאול על ארצי ועל עמי כי אני לא חטאתי להם אבל ירא אני לה' שאליו חטאתי בלבד ובזה אני נלכד כי עברי אנכי שעברתי על מצותו ועל נבואתו ואת ה' אלקי השמים אני ירא שחטאתי לפניו ואין הדבר תלוי במערכת השמים כי אם באלוה שהוא עליהם והוא אשר עשה את:הים ההולך וסוער עלינו ואת היבשה שלא נוכל להתקרב אליה

Answers to Question 2

15 Abarbanel Abarbanel on Jonah 1:9

והפן השני מהפירוש הוא שהמלחים שאלו באשר למי הרעה הזאת לנו ר"ל אם הרעה הזאת היא מפאת המערכה והגזרה השמימיית שכפי מולדתו חייבה שיטבע בים,או היה מפאת ההשגחה האלקית וכדי 'לבאר זה יותר שאלו עוד מה מלאכתך ומאין תבא ואינם ד שאלות כמו שיראה מפשט הכתוב אבל רצו באומרם מה מלאכתך מה המלאכה והמעשה אשר עשית שבעבורו,נתחייבת בעונש כך ולא שאלו על המלאכה אם היה מלאכת רמאות או חטא אבל מה מלאכתך הוא שאלה על המעשה והפועל שעשה שבעבורו נתחייב למות וכאילו אמרו אם תאמר שאתה לא עשית שום חטא יהיה אם כן תלוי באחרים אם מטבע ארצך ומזלה ואם ברשעת עמך היושב בה והוא מ"ש מה ארצך ואי מזה עם אתה שבעבורו נתחייבת לכך, הנה אם כן היו השאלות בכלל שתים רוצה לומר מה מלאכתך והיא השאלה על מעשהו הפרטי שכך חייב והשני' ומאין תבא שכוללת הארץ או העם שבא משם אם במזלה הרע וברשעתם היתה,הצרה הזאת ועל כן השיבם יונה אם לענין המלאכה והמעשה שעשה שבעבורו היו נדונין שמה עברי אנכי וגומר רוצה לומר אין הדבר תלוי בארץ ולא בעם כי עברי אנכי וארץ העברים ידועה אצליכם ארץ טובה והעם היושב בה נשוא עון והעברים הולכים ושבים בים מבלי צרה, אבל את ה' אלקי השמים אני ירא שממכון שבתו השגיח ומפאת השגחתו בא כל זה לא מפאת מערכת השמים וירא

Answers to Question 2

● The Workshop · weekly

Everything I build, in one email a week.

Torah tools, daf games and AI experiments, with the story behind each one. Sign up and this week’s issue arrives within the hour.